SHABAT BEHA'ALOTEKHA : LIQUTEY MOHARA"N § 176

Da NachmanYomi.

קעד- כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם, אין להממתפלל עבורו להזכיר שמו, שלא יתגברו הדינין, חס ושלום וכמו דאיתא, שנח לא קרא לו אביו שם בעת לדתו, משום שהיה אז העולם בדינין, ועל-כן לא רצה אביו לתן לו הדינים שהתגבר עליו. וזהו שהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים, לא הזכיר שמה, רק אמר סתם "אל נא רפא נא לה" [במדבר יב] כי מחמת שהיו הדינין גברים עליה, לא רצה לזכיר שמה בפרוש כנ"ל, ואף –על—פי – כן העלים שמה ברמז נפלא בתוך תפלתו, כי "נא רפא" בגימטריא "מרים יוכבד", מכון ממש, הינו שם החולה ושם האמה, שצריך להזכיר על החולה כשמתפללין עליו, אך לוא רצא להזכיר בפרוש כנ"ל.

LIQUTEY MOHARA”N -Cap. 174-Quando i duri giudizi, mai sia, si accaniscono su di uomo, non pregate ricordando il suo nome, affinchè non si si ingrandiscano questi duri giudizi, mai sia , come nel caso di Noè a cui il padre non dette il nome nel tempo della sua nascita, dato che allora vi era un mondo pieno di guai, perché attraverso il nome sarebbe stato marcato dai Kategor1, e avrebbero potuto i duri giudizi accanirsi su di lui, e analogamente così pregò Moshè Rabbenu, a lui sia pace ,su Miriam, e non ricordò il suo nome, solo disse “…NA RAPA NA …” (D-o Guariscila dunque) (Num.12), che in Ghematrià vale "Miriam Jocheved".

(Leggi ====>Il Liqutey MohaRa"N